איך פוליטיקה משפיעה על שוק ההון? סקירה למשקיעים

השקעות » פוליטיקה ושוק ההון

כאשר מדד הדאו ג’ונס האמריקאי עלה בחצי השנה שלפני הבחירות האחרונות לנשיאות בארה”ב בשיעור של יותר מ-10%, כינו אנליסטים את מהלך העליות “הראלי של הילרי”.

האנליסטים העריכו שסיכוייה ההולכים וגוברים של הילרי קלינטון לנצח בבחירות הם אחד הגורמים המרכזיים ש”מתדלקים” את האופטימיות בשוקי ההון האמריקאים – ואז הגיעו הבחירות.

למרות הנבואות הקודרות אודות קריסה בבורסה האמריקאית במקרה שייבחר דונלד טראמפ, הדאו עלה בשנה שמאז הבחירות ביותר מ-20% נוספים.

דוגמא נוספת היא המאמר החריף שפורסם בוול סטריט ג’ורנל במרץ 2009, תחת הכותרת “הרדיקליזם של אובמה הורג את הדאו”. ובכן – באותו החודש בדיוק החל השוק השורי של ימינו – מהלך עליות דרמטי של למעלה מ-8 וחצי שנים, שבמהלכו הדאו ג’ונס כמעט ושילש את עצמו.

פוליטיקה ושוק ההון

שוקי ההון אוהבים ודאות

הברקזיט היה אמור להיות נקודת מפנה משמעותית בכלכלה הבריטית. מבט מהיר על גרף ה”פוטסי” (ה-FTSE – מדד המניות המרכזי של בריטניה), נותן לנו תובנה ראשונה לגבי אחת ההשפעות המרכזיות של הפוליטיקה על שוק ההון.

ניתן לראות בגרף בבירור שהשנה שלפני ההחלטה על הברקזיט (החלטה שהתקבלה ביוני 2016), התאפיינה במגמת ירידות, וזאת בניגוד למגמה הכללית בשוקי ההון העולמיים.

אך מרגע שהתקבלה ההחלטה על הברקזיט, ולמרות תחזיות פסימיות המדברות על השפעה שלילית של הברקזיט על כלכלתה של בריטניה, ה-FTSE חזר למגמת העליות.

FTSE 2013-2017 גרף

גרף ה-FTSE בין השנים 2013-2017. נלקח מאתר: londonstockexchange.com

את הסיבה להתנהגות הזו של השוק מסבירה כנראה האמרה הישנה “שוקי ההון אוהבים ודאות”.  מחקרים פסיכולוגיים רבים מראים את החיבה שלנו כבני אדם למצבים של ודאות ואת הפחד שלנו ממצבים של חוסר ודאות. ומסתבר שמשקיעים אינם יוצאי דופן.

לא מדובר בתופעה חדשה – דוגמא מרתקת נוספת לחיבתם של שוקי ההון לוודאות ניתן למצוא בהתנהגות מדד הדאו בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר חודשים ספורים אחרי המתקפה על פרל הרבור, ועם הצטרפותה של ארה”ב למלחמה, סיים מדד הדאו ג’ונס מהלך ירידות של כמעט 50%, והחל מהלך עליות מרשים, חודשים ארוכים לפני המהפך במלחמה.

WWII - גרף הדאו גונס במלחמת העולם השנייה

נלקח מאתר: investmentoffice.com

רפלקס קצר טווח

ועדיין, במקרים רבים קיימת בפירוש השפעה לאירועים פוליטיים על שוקי ההון – מלחמת לבנון השנייה, כניסתו המפתיעה של רה”מ המנוח אריק שרון לתרדמת, או “הראלי של מיט רומני” בשנת 2012 – בכל המקרים האלה הגיבו שווקי המניות בחדות לאירוע פוליטי לא צפוי.

אך בדיקה של ההשפעה ארוכת הטווח של אירועים אלה על שוקי המניות מראה שברובם המכריע של המקרים, הם אינם משנים את המגמה הכללית של השווקים, אלא רק גורמת ל”תנועה רפלקסיבית קצרת טווח” כפי שכינתה זאת קרין קאבאנאו מבית ההשקעות Voya.

כך, בדיקת השפעתם של הפוליטיקה ואירועים פוליטיים על שוקי ההון צריכה להיבחן בפריזמה של השפעה לטווח ארוך / השפעה לטווח קצר.

מהלכים כלכליים משמעותיים הנובעים מתפיסות עולם כלכליות מוגדרות, כדוגמת הניו דיל של רוזוולט, או הוצאתה של ישראל ממשבר האינפלציה בשנות ה-80, השפיעו באופן ישיר על שוקי המניות המקומיים לטווח הארוך.

השאלה שצריך כל משקיע הניצב בפני כותרות עיתונים מעוררות אימה לשאול את עצמו היא: האם מדובר במהלך או אירוע פוליטי בעלי השפעות ארוכות טווח? ומהו השפעת המהלכים הללו על רווחיהן של החברות הנסחרות בבורסה?

המלצות קריאה נוספות:

רווח פוליטי או רווח למניה?

הסביבה הפוליטית בישראל, ונכון להיום גם בקרב המעצמות המובילות בעולם, אינה יציבה. ממשלות מתחלפות, אירועי טרור, חקירות של מנהיגים מכהנים, איומים במלחמה גרעינית ועוד – כל אלה הפכו בשנים האחרונות לכמעט שגרה.

לתפיסתנו, משקיעים ומנהלי השקעות צריכים להקפיד להסתכל על התמונה הגדולה, ופחות לעסוק בהשלכות של אירוע פוליטי כזה או אחר בעת קבלת החלטות בנוגע להשקעותיהם.

שאלת המפתח שצריכה להישאל היא: האם מדובר במהלך / אירוע / שינוי שעלולים להשפיע לרעה על האופן שבו חברות עושות עסקים? וכל זמן שהתשובה לשאלה הזו היא שלילית, ניתן לקחת את המצב בפרופורציות הנכונות ולקבל את החלטות ההשקעה הנכונות.

בסופו של דבר הגורם המרכזי שמניע את שוקי ההון הוא הריווחיות של החברות הנסחרות בהם, וכל זמן שהריווחיות אינה נפגעת – סיכוי טוב שגם שוק ההון לא ייפגע בצורה קשה מדי.

סיכום

אנחנו נמצאים בעיצומו של שוק שורי משמעותי של למעלה מ-8 שנים. במהלך השנים האלה חוו ישראל והעולם כולו לא מעט טלטלות פוליטיות משמעותיות.

במבט מלמעלה ניתן לראות שההשפעה המשמעותית ביותר של הפוליטיקה על שוקי ההון היא ביכולת שלה ליצור תקופות של ודאות / אי ודאות, ושגם השפעה זו תהיה ברוב המקרים קצרת טווח בלבד.

עוד באותו נושא:

כתיבת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות