דירוג אשראי אישי (“קרדיט סקור”) – כל מה שצריך לדעת

הלוואות » דירוג אשראי אישי

דירוג אשראי אישי (או “קרדיט סקור”) הוא ציון, המדרג את איכות ההתנהלות הפיננסית של כל תושב ישראל, בהתאם לנתונים הקיימים במערכת נתוני אשראי של בנק ישראל.

מהו דירוג האשראי האישי וכיצד הוא צפוי לשנות את חיינו כאשר ייכנס לתוקף באפריל 2019? על כל אלה ועוד במדריך הזה.

דירוג אשראי אישי

1. מה זה דירוג אשראי אישי?

דירוג האשראי האישי הוא ציון שנועד לתת אינדיקציה לגבי יכולתו של לווה לפרוע את ההלוואות שלו, או במילים אחרות – עד כמה הלווה אמין מבחינה כלכלית.

דירוג האשראי מחושב על בסיס נתוני ההיסטוריה הפיננסית של הלקוח, היקף הנכסים שברשותו, ההתחייבויות שלקח על עצמו, מאפייני ההתנהלות השוטפת שלו מול המדינה, מוסדות פיננסיים וגופים עסקיים אחרים ועוד.

כל הנתונים הללו מרוכזים במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, הכוללת נתונים אודות פעילותם הפיננסית של תושבי ישראל החל ממאי 2016, ושתתחיל לפעול באופן רשמי באפריל 2019.

באופן כללי ניתן לומר שככל שדירוג האשראי של הלווה גבוה יותר, הוא נחשב לאמין יותר, ומסוכן פחות (בארה”ב דירוג האשראי נע בין 300 ללווה מרמת סיכון גבוהה ו-850 ללווה ברמת סיכון נמוכה. נעדכן כאן כשנדע את טווח הציונים הישראלי).

2. למה צריך דירוג אשראי אישי?

דירוג האשראי האישי מיועד לשמש אותנו בעיקר בכל הקשור לנטילת הלוואות – בין אם מדובר בהלוואות משכנתא, הלוואות פרטיות או הלוואות עיסקיות.

כדי להחליט על תנאי ההלוואה, צריכים הגורמים שנותנים את ההלוואה, בין אם הם בנקים, או חברות אשראי חוץ בנקאי, לנסות ולהעריך את רמת הסיכון של הלווה.

כדי לעשות זאת השתמשו עד היום הבנקים והגופים הפיננסיים במגוון נתונים רחב ומשתנה שביקשו מהלווה וכלל בדרך כלל תלושי שכר, דפי חשבון בנק, נתוני תיק השקעות, אסמכתאות על נכסים וחסכונות וכו’.

על סמך נתונים אלו העריכו המלווים את רמת סיכונו של הלווה וקבעו את תנאי ההלוואה והאם בכלל להסכים לתת את ההלוואה המבוקשת.

הבעיה הייתה בחוסר האחידות של היקף המידע שעמד לרשות כל אחד מהגורמים המלווים, כאשר הבנקים ובראשם שני הבנקים הגדולים – לאומי והפועלים, מחזיקים במידע אישי רב אודות מרביתו של הציבור בישראל, ואילו שחקנים קטנים יותר נאלצים להתבסס על מגוון מקורות מידע מצומצם.

חוסר האחידות בנגישות למידע פגעה בתחרות בשוק האשראי וההלוואות, מכיוון שהשחקנים הקטנים נאלצו במקרים רבים להציע ריביות גבוהות יותר ללווים (“פרמיית סיכון”), ואילו הבנקים הגדולים יכלו להתאים את ההצעות שלהם ללווה מבלי לחשוש מתחרות משמעותית.

כשל השוק הזה גרם לריבית ממוצעת גבוהה ב-4% (לפי הערכות כלכלנים) ממה שניתן לקבל בסביבה תחרותית של שקיפות מידע, וכאן מנסה משרד האוצר להיכנס ולשנות את השוק.

המלצות קריאה נוספות:

3. מי ירוויח ומי יפסיד מדירוג האשראי האישי?

באופן כללי ניתן לומר שרובם הגדול של הלווים ירוויחו כלכלית מכניסתו של דירוג האשראי האישי.

– לווים הנמצאים במצב כלכלי טוב ויציב צפויים ליהנות מריביות אטרקטיביות יותר על ההלוואות שלהם בזכות הגברת התחרות בענף.

– לווים שנמצאים במצב כלכלי סביר, אך היו מסיבה כלשהי ב”רשימה השחורה” של הבנקים וגופי האשראי (לדוגמא בגלל מספר שיקים חוזרים גדול מדי), יוכלו לחזור ולקבל הלוואות מהגופים הפיננסיים המפוקחים.

מי שלעומת זאת צפויים להיפגע מכניסתו של דירוג האשראי האישי הם כל אותם לווים שעד היום הצליחו “לעבוד על השוק” ולקבל הלוואות למרות שהיו במצב כלכלי עגום.

4. מתי צפוי דירוג האשראי ללקוחות פרטיים להיכנס לפעולה בישראל?

דירוג האשראי האישי בישראל החל למעשה כבר בשנת 2002, עם הקמת מאגר מידע הכולל מידע שלילי על התנהלות פיננסית לקויה של לקוחות – צ’קים שחזרו, חשבונות שנחסמו, אי־עמידה בהחזר חובות וכדומה.

הבעיה באיסוף מידע שלילי בלבד היא שהיא מקיפה 10% מהאוכלוסייה בלבד (שנכנסים ל”רשימה השחורה”) ואילו יתר ה־90% לא מקבלים דירוג אשראי כלשהו.

בשנת 2016 עבר החוק המסדיר גם את איסוף הנתונים החיוביים על התנהלותם הפיננסית של תושבי ישראל במסגרת “חוק נתוני האשראי”. איסוף הנתונים החיוביים החל במאי 2016, והמערכת תושק רשמית באפריל 2019.

את המידע יוכלו לקבל גופים פיננסיים וחברות פרטיות בצורת דו”ח, שיופק על בסיס הנתונים שבמאגר וישמש כמעין דירוג אשראי של האזרח.

5. מי ייקבע את דירוג האשראי האישי ואיך?

נכון להיום מסתמן כי איסוף המידע ודירוג האשראי יתבצעו במקביל על ידי מספר שחקנים פרטיים, וכן על ידי מאגר נתוני האשראי עצמו.

המקורות מהם נאסף המידע כוללים, בין יתר, את הבנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות אשראי חוץ בנקאי וגופים ממשלתיים ורשויות ציבוריות כגון: הכונס הרשמי, לשכת ההוצאה לפועל, מדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל ובנק הדואר.

המידע שנאסף מחולק ל-2 סוגים: מידע שלילי (נתונים על אי עמידת הלווה בהחזר חובות/תשלומים) ומידע חיובי (נתונים על הלוואות/תשלומים שהלווה ביצע כנדרש).

את המידע הזה (ומידע פנימי/חיצוני נגיש נוסף) ישקללו חברות פרטיות וגופים עסקיים לכדי דירוג אשראי / סיכון של הלווה, ובהתאם להם יוכלו להחליט על מתן ההלוואה ועל תנאיה.

6. איך ניתן למצוא מהו דירוג האשראי האישי?

את דירוג האשראי האישי ניתן יהיה לקבל מחברות דירוג האשראי עצמן.

7. מה עלול לפגוע בדירוג האשראי האישי?

– איחור בתשלומי הלוואות.

– חריגה ממסגרת האשראי בבנק או בכרטיס האשראי.

– אי ביצוע תשלומים בזמן לרשויות.

– היעדר היסטוריית אשראי, תשלומים והלוואות.

– הכנסות שאינן סדירות.

– שיקים חוזרים.

– חשבון מוגבל, פשיטת רגל, הגעה לכינוס נכסים.

– ערבויות אישיות שניתנו להלוואה של אדם אחר או לעסק.

ועוד

8. איך אפשר לשפר את דירוג האשראי האישי?

התנהגות פיננסית אחראית, מסודרת ואמינה לאורך זמן משפרת את דירוג האשראי – החזר הלוואות בזמן, ביצוע תשלומים לרשויות במועד וכו’.

בנוסף, הכנסות אישיות, תיק נכסים, חסכונות, צפויים להשפיע גם הם על דירוג האשראי.

9. מה מומלץ לכל אחד לעשות עד שייכנס לשימוש דירוג האשראי האישי?

להתחיל להתנהל בצורה מדויקת ואחראית יותר מול הבנקים והרשויות, על מנת שנתוני הפתיחה של דירוג האשראי שלכם יהיו טובים ככל שניתן.

סיכום

דירוג האשראי האישי ללקוחות הפרטיים צופן בתוכו איום מסויים, אך גם יתרונות רבים.

התשובה לשאלה האם ועד כמה נרוויח מחוק דירוג האשראי תלויה בהתנהלות האישית של כל אחד ואחד מאיתנו, וחשוב להתחיל להיערך לנושא כבר בתקופה הקרובה.

עוד באותו נושא:

צוות הכותבות והכותבים המסור של אתר סייבי פועל באופן שוטף על מנת לאתר, להגיש ולעדכן עבור קוראי האתר מידע מועיל, אובייקטיבי ונגיש. בין חברי הצוות: מיה רוזה, קרן סוחצקי, עומר גלעדי, נועם בן חיים וטליה פלד. עורך ראשי: רני שחר.

כתיבת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות