התקשרו מהבנק שלכם כדי להציע לכם ייעוץ פנסיוני חינם?
עם יד על הלב, החיבור "בנק" ו"חינם" לא נשמע לכם מוזר? אז כן – האינטואיציה שלכם נכונה – הבנקים לא הפכו לארגונים חברתיים, הם עושים כסף מצויין על הייעוץ הפנסיוני הזה, ובסופו של דבר ה"חינם" הזה עלול לעלות לכם עשרות ואפילו מאות אלפי ש"ח.
איך זה יכול להיות? הפוסט הזה יסביר הכל.
עדכון (5.9.2016) – לאחר שהייעוץ הפנסיוני "החינמי" בבנקים לא הצליח להתרומם, קיבלו הבנקים אישור לגבות על הייעוץ עמלה מהלקוחות. איך זה יעבוד וכמה זה יעלה? אנחנו נעדכן כאן כשיהיו פרטים נוספים.
ייעוץ פנסיוני בבנקים – קצת היסטוריה
עד שנת 2005 החזיקו הבנקים בקופות הגמל, תוך ניגוד אינטרסים גדול – מצד אחד נתנו הבנקים ללקוחות שירותי ייעוץ השקעות, ומצד שני חלק מאפיקי ההשקעה המרכזיים – קופות הגמל וקרנות הנאמנות – היו שייכים לבנקים.
השינוי בענף הגיע בעקבות רפורמת בכר, שנועדה "להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל", והכריחה את הבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שבשליטתם.
שינוי נוסף שנקבע ברפורמת בכר, היה מתן אישור לבנקים לתת שירותים של ייעוץ פנסיוני ללקוחות, שנועד גם הוא להגביר את התחרות בענף הפנסיה והביטוח.
כמובן שכדי "לפצות" את הבנקים במידה מסוימת על אובדן קופות הגמל וקרנות הנאמנות, אושר להם לגבות עמלה בגובה של עד 0.25% מכלל החסכונות של הלקוחות שיקבלו מהם את שירותי הייעוץ הפנסיוני.
איזה ייעוץ פנסיוני ניתן לקבל בבנקים?
הייעוץ הפנסיוני שניתן כיום על ידי היועצים הפנסיוניים בבנקים מתמקד במספר מוצרי חיסכון מצומצם: קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות.
לקוחות המחזיקים ביטוח מנהלים, או המעוניינים בחיסכון באפיק זה, לא יוכלו לקבל תמונה מלאה אודות החסכונות שלהם במסגרת הייעוץ בבנק.
לאחרונה הוציאה המפקחת על הביטוח טיוטת חוזר המאפשרת לבנקים לייעץ גם לגבי ביטוחי מנהלים, אך עדיין לא ברור האם השינוי אכן יצא לפועל.
ייעוץ פנסיוני בבנקים – כמה זה עולה לנו?
לכאורה, הכל בסדר גמור – הלקוח מקבל את הייעוץ הפנסיוני בבנק ללא תשלום, וחברת הביטוח או בית ההשקעות משלמים את העמלה בסך 0.25% ישירות לבנק, על חשבון הרווח שלהם.
מה שקורה בפועל הוא שחברות הביטוח מגלגלות את עמלת הייעוץ של הבנקים בחזרה אל הלקוח, ומציעות לו דמי ניהול גבוהים יותר ממה שהוא יכול לקבל בעבודה ישירה מול חברת הביטוח.
כך, אם דמי הניהול המקובלים היום בשוק לקרנות פנסיה נעים בין 2-3% מההפקדה ו-0.2-0.3% מהצבירה, ההצעות שיקבלו לקוחות הייעוץ הפנסיוני בבנקים יהיו כמעט תמיד גבוהות יותר, ותכלס – בצדק. הרי לא באמת ניתן לצפות מחברת ביטוח להפסיד כסף על הלקוחות שאת כספם הן מנהלות.
כשבודקים את המשמעות של 0.25% מהצבירה לאורך כל תקופת החיסכון מגיעים למספרים מדהימים, שנעים בין עשרות למאות אלפי ש"ח, הכל בשביל מספר פגישות ייעוץ בודדות. עסק לא רע בכלל בשביל הבנקים.
על פי ההערכות בשוק, ההכנסה הממוצעת של הבנקים מייעוץ פנסיוני עומדת על 950 ש"ח בשנה!
סיכום – כרגיל – אין ארוחות חינם
כנהוג במחוזותינו, הייעוץ הפנסיוני בבנקים הוא רעיון נפלא, אך אופן הביצוע הוציא ממנו את הדבש והשאיר בעיקר את העוקץ.
במקום לייצר מסלול ייעוץ פנסיוני נגיש וזול לכלל ציבור החוסכים בישראל, נוצר מנגנון נוסף שמייקר את מוצרי הפנסיה של הלקוחות, ופוגע משמעותית בחיסכון שלהם.
במצב הדברים הקיים היום, אנחנו חושבים שהאופציה של ייעוץ פנסיוני "חינמי" בבנקים אינה מיטבית, וממליצים להיעזר בכל הקשור לייעוץ פנסיוני ביועצים הפרטיים.
זה עולה אמנם כסף בטווח הקצר, אך החיסכון בטווח הארוך הוא משמעותי הרבה יותר.
נ.ב. – האם הייעוץ הפנסיוני בבנקים באמת אובייקטיבי?
כאמור, הבנקים מקבלים את עמלת הייעוץ שלהם ישירות מהגופים הפיננסיים, בהתאם לתנאים שהם סוגרים מול חברות הביטוח ובתי ההשקעות השונים.
אך מה קורה אם בתי ההשקעות המובילים סומכים על הביצועים של החסכונות שהם מנהלים ככלי שיווקי ואינם מעוניינים לשלם לבנק עמלה שמנה? הם פשוט לא חותמים על הסכם ההפצה עם הבנק.
וכך, הייעוץ הפנסיוני שניתן בבנקים אמור אמנם להיות אובייקטיבי, אך למעשה הוא אינו ממש כזה.
בנקים מקבלים עמלה מחברות הביטוח ובתי ההשקעות איתם הם התקשרו בהסכם הפצה, ואילו מיתר חברות הביטוח ובתי ההשקעות הם אינם מקבלים עמלה, כך שיש להם תמריץ ברור להמליץ על הגופים שמשלמים להם.
