קרן פנסיה ברירת מחדל – מה זה והאם זה כדאי?

3 שנים לאחר השקתן של קרנות פנסיה ברירת המחדל, ניתן לומר שמדובר במהלך צרכני מוצלח, שהוריד את דמי הניהול הממוצעים בכל קרנות הפנסיה, והפחית את הריכוזיות בענף.

מהן קרנות ברירת המחדל, מהם היתרונות והחסרונות שלהן, והאם כדאי להצטרף אליהן? כל התשובות לשאלות הללו – במדריך הזה.

1. דמי הניהול בקרנות פנסיה ברירת המחדל

נתחיל בסקירה קצרה של דמי הניהול המוצעים כיום, לכלל החוסכים בישראל, במסגרת קרנות ברירת המחדל:

דמי הניהול בקרנות פנסיה ברירת המחדל (למצטרפים החל מה-1/11/2018)

• אלטשולר שחם – 1.49% מההפקדות ו-0.1% מהצבירה.
• הלמן-אלדובי – 1.49% מההפקדות ו-0.05% מהצבירה (עודכנו לאחר פרסום תוצאות המכרז).
• מיטב דש – 2.49% מההפקדות ו-0.05% מהצבירה.
• פסגות – 1.68% מההפקדות ו-0.0905% מהצבירה.

דמי ניהול לפורשים בקרנות פנסיה ברירת המחדל

• 0.3% מהצבירה (לעומת 0.5% מהצבירה ברוב קרנות הפנסיה האחרות).

דמי הניהול הקודמים בקרנות פנסיה ברירת המחדל (למצטרפים עד ה-31/10/2018)

• הלמן-אלדובי – 1.49% מההפקדות ו-0.001% מהצבירה.
• מיטב דש – 1.31% מההפקדות ו-0.01% מהצבירה.

2. מה זה קרן פנסיה ברירת מחדל?

א. רקע

עד שנת 2016 היה ענף הפנסיה בישראל ריכוזי מאוד, כאשר 5 קרנות הפנסיה הגדולות ניהלו 97% מכספי החיסכון, והתחרות בענף הייתה נמוכה באופן יחסי.

רפורמת קרנות פנסיה ברירת המחדל, שנכנסה לתוקף בשנת 2016, נועדה להשיג 3 מטרות מרכזיות:

1. הפחתת דמי הניהול שמשלמים בקרנות הפנסיה חוסכים "לא מאורגנים" – עצמאים ושכירים שהמעסיק שלהם לא דאג להם להסדר טוב.

2. צמצום הריכוזיות בענף הפנסיה.

3. הגדלת התחרות בין קרנות הפנסיה ושיפור מצבם של כל החוסכים – גם בקרנות הפנסיה האחרות

למרות התנגדות חזקה לרופרמת קרנות ברירת המחדל מצד חברות הביטוח, חברי כנסת המקורבים לציבור סוכני הביטוח, ארגוני המעסיקים ואפילו מצד ההסתדרות, ביוני 2016 אישר בג"צ את הרפורמה, והמפקחת על הביטוח הוציאה מכרז ראשון לבחירת החברות שינהלו את קרנות ברירת המחדל.

במכרז הראשון זכו החברות מיטב דש והלמן אלדובי, והן שימשו כקרנות ברירת המחדל עד ה-31/10/2018.

במכרז השני זכו קרנות הפנסיה של מיטב דש, הלמן אלדובי, אלטשולר שחם ופסגות, והן משמשות כקרנות פנסיה ברירת מחדל החל מה-1/11/2018.

ב. קרנות פנסיה ברירת מחדל – מה זה בדיוק?

קרנות ברירת המחדל מאפשרות לכל עובד, שכיר או עצמאי, לחסוך באמצעותן לפנסיה תוך קבלת הטבה משמעותית בדמי הניהול.

משך זכאותם של החוסכים להטבה בדמי הניהול הוא 10 שנים ממועד הצטרפותם.

ההחלטה על ההצטרפות לקרנות פנסיה ברירת המחדל היא של העובד בלבד, והמעסיק לא יכול למנוע זאת ממנו.

מעסיקים שיחליטו על קרן ברירת מחדל אחרת לעובדיהם (שוב – מעסיק לא יכול להחליט עבור עובד היכן לחסוך, אלא רק להציג בפניו אפשרויות), חייבים לעשות זאת במסגרת הליך תחרותי לפי הקריטריונים: דמי ניהול נמוכים, תשואה גבוהה ושירות איכותי.

מעסיקים שלא יקבלו את ההחלטה על בסיס הקריטריונים הללו עלולים לגלות שהפיקוח על הביטוח ביטל את ההסכם שעשו עם סוכן הביטוח שלהם.

כך מאפשרת רפורמת קרנות ברירת המחדל לכל העובדים במשק, ובראשם לעובדים ה"לא מאורגנים" לקבל תנאים ללא תקדים בקרנות הפנסיה שלהם, ומאפשרת להם יכולת מיקוח שלא הייתה להם עד כה.

3. מה ההבדל בין קרן פנסיה ברירת מחדל וקרן פנסיה רגילה?

א. מה שונה בקרן פנסיה ברירת מחדל?

ההבדל המרכזי בין קרנות פנסיה ברירת המחדל ובין יתר הקרנות הוא ההתחייבות של קרנות ברירת המחדל לדמי ניהול נמוכים ואחידים לכל החוסכים בהן.

ב. היתרונות של קרנות פנסיה ברירת המחדל

היתרון המובהק ביותר של קרנות פנסיה ברירת המחדל הוא כאמור דמי הניהול שהן מציעות לכלל החוסכים.

ג. החסרונות של קרנות פנסיה ברירת המחדל

1. מאזן אקטוארי – רפורמת קרנות ברירת המחדל היא מעין "ניסוי כלכלי" גדול מאוד וללא תקדים של משרד האוצר.

מתן האפשרות לכלל החוסכים להצטרף בדמי ניהול נמוכים, ולעתים קרובות גם ללא חיתום רפואי, עלול לכאורה להוביל לקרנות ברירת המחדל שיעור גבוה של חוסכים במצב בריאותי לא תקין ואוכלוסיות "מוחלשות".

בגלל מודל הערבות ההדדית עליו מבוססות כל קרנות הפנסיה, שיעור גדול של חוסכים במצב בריאותי לא תקין ואוכלוסיות מוחלשות עלול לגרום להוצאות ביטוח גבוהות (בדגש על קצבאות נכות ושארים), וכתוצאה מכך – לגירעונות אקטואריים.

האם החשש הזה מוצדק? קשה לומר. אין נתונים נגישים אודות תמהיל המצטרפים לכל אחת מקרנות הפנסיה, אז כל ההערכות הן די "בעלמא".

מצד שני מי ש"תקוע" נכון להיום עם הרבה עובדי "צווארון כחול" הן דווקא קרנות הפנסיה הגדולות – מגדל, מנורה והראל.

2. תשואות – חסרון נוסף של קרנות ברירת המחדל הוא שדמי הניהול מאפשרים להן תקציב נמוך יחסית לניהול כספי הקרן, דבר שעלול לבוא לידי ביטוי בירידה בתשואות שמשיגות הקרנות לחיסכון לאורך זמן.

עם זאת, נכון להיום לא ניכר הבדל בתשואות בין קרנות ברירת המחדל ליתר קרנות הפנסיה, וחלק מקרנות ברירת המחדל (לדוגמא – אלטשולר שחם וב-2018 גם הלמן אלדובי) אף מציגות תשואות מהגבוהות בענף.

4. האם כדאי להצטרף לקרן ברירת מחדל? ואיזו קרן עדיפה?

א. השיקולים בעד ונגד הצטרפות לקרנות פנסיה ברירת מחדל

כאמור, השיקול המרכזי בעד ההצטרפות לקרנות פנסיה ברירת המחדל הוא דמי הניהול הנמוכים מאוד שהן מציעות.

חשוב להכיר, אגב, שהחל משנת 2018, נושא דמי הניהול המופחתים בקרנות ברירת המחדל תקף גם לחוסכים לפני פרישתם לפנסיה, מכיוון שכעת קרנות ברירת המחדל מציעות להם דמי ניהול של 0.3% מהחיסכון (לעומת 0.5% מהחיסכון בשאר קרנות הפנסיה ששילמו עד היום רוב הפורשים).

הפחתת דמי הניהול לאחר הפרישה יכולה להגדיל את הקצבה בפועל של הפורש בכ-2%.

מצד שני קיימים מספר שיקולים נגד ההצטרפות לקרנות אלה, ובראשם הסכנה לגרעון אקטוארי עתידי ולתשואות נמוכות עקב חוסר בתקציבים לניהול ההשקעות (כאמור – שני סיכונים שכרגע לא מתממשים בשטח).

ב. למי משתלם יותר להצטרף לקרנות ברירת המחדל?

הצטרפות לקרנות ברירת המחדל יכולה להשתלם מאוד ל-3 קבוצות חוסכים מרכזיות:

1. חוסכים שאינם יכולים לקבל דמי ניהול אטרקטיביים בקרנות הפנסיה האחרות.
2. חוסכים לקראת פרישה שקיבלו מקרן הפנסיה שלהם הצעה גבוהה יותר מדמי ניהול של 0.3% מהצבירה לאחר הפרישה.
3. חוסכים עם בעיות רפואיות, שאינם יכולים להצטרף לקרן הפנסיה שלהם ללא החרגה למצב בריאותי מסויים.

וכמובן – ההצטרפות לקרן ברירת המחדל תהיה אטרקטיבית לחוסכים שמאמינים שהקרן תצליח להשיג תשואות גבוהות יותר מהמתחרות בשנים הקרובות.

ג. אלטשולר שחם / פסגות / מיטב דש / הלמן אלדובי – איזו קרן ברירת מחדל עדיפה?

בדיקה של התשואות שהשיגו הקרנות בשנים האחרונות מראה שאלטשולר שחם השיגה תשואות מצוינות, פסגות ומיטב דש השיגו באופן מתמשך תשואות לא רעות, ואילו התשואות שהשיגה הלמן אלדובי בעבר היו מהנמוכות בענף.

עם זאת, ביולי 2018 התמזגה הלמן אלדובי עם פעילות הגמל של בית ההשקעות אי בי אי, והשפעת כבר ניכרת בתשואות היפות שהשיגה הלמן אלדובי מאז יולי 2018.

אז נכון – תשואות עבר לא בהכרח מעידות על תשואות עתידיות, אך בגדול ניתן בהחלט לקבל מהן אינדיקציה מסוימת על איכות מנהלי הכספים בכל אחד מהגופים.

בכל הקשור לסוג האוכלוסייה הקיים בכל אחת מהקרנות אין נתונים זמינים, ולכן קשה להעריך היכן קיים סיכון גבוה יותר לגרעון אקטוארי.

5. איך מצטרפים לקרנות פנסיה ברירת מחדל?

לא משנה אם אתם חוסכים כיום באחת מקרנות הפנסיה האחרות, או בקרנות הפנסיה שזכו במכרז קרנות ברירת המחדל החדש, ניתן לעבור / להצטרף / לעדכן דמי ניהול לתנאים החדשים בכל עת. התהליך מהיר ופשוט יחסית.

שימו לב – אם אתם כבר נמצאים היום באחת מקרנות פנסיה ברירת המחדל, ומשלמים דמי ניהול גבוהים מדמי הניהול שהוגדרו במכרז, ניתן להוריד את דמי הניהול ולקבל את התנאים של קרנות ברירת המחדל באמצעות שיחת טלפון קצרה למוקד השירות של קרן הפנסיה.

א. הצטרפות לקרן הפנסיה של מיטב דש

לקרן הפנסיה ברירת מחדל של מיטב דש ניתן להצטרף און ליין באתר החברה, או בטלפון 3366*.

ב. הצטרפות לקרן הפנסיה של הלמן אלדובי

ניתן להצטרף באתר החברה או בטלפון 03-6000100.

ג. הצטרפות לקרן הפנסיה של אלטשולר שחם

ניתן להצטרף באתר החברה

ד. הצטרפות לקרן הפנסיה של פסגות

ניתן באתר החברה או בטלפון 6707*.

סיכום

השקת קרנות ברירת המחדל הינה מהלך חשוב של משרד האוצר, שסייע בהורדת דמי הניהול הממוצעים בענף הפנסיה, ובתחילת התהליך להפחתת הריכוזיות בענף.

בנוסף, הצטרפותן של אלטשולר שחם ופסגות לקרנות ברירת המחדל הופכת את האופציה של הצטרפות לקרן פנסיה ברירת המחדל למעניינת מאוד עבור חוסכים רבים.