קרנות גידור – המדריך השלם

השקעות » קרנות גידור

קרן גידור (Hedge Fund) היא כלי השקעה המהווה חלק מרכזי מעולם ההשקעות האלטרנטיביות.

שמה של קרן הגידור נובע מכך שקרנות הגידור הראשונות, שקמו בארה”ב בשנות ה-50 וה-60, נקטו באסטרטגיות גידור שונות ומטרתן הייתה לייצר רווח למשקיעים תחת תנאי שוק שונים.

מאז ועד היום קרנות הגידור עברו שינויים רבים, בדומה לשוקי ההון בעולם, אך מהותן נותרה זהה – ניסיון לייצר תשואה עודפת על השוק לאורך זמן.

תעשיית קרנות הגידור בישראל נמצאת בפריחה גדולה. קרנות רבות קמות מדי שנה ולפי הערכות, בישראל יש כיום כ-150 קרנות גידור, שמנהלות נכסים בהיקף של למעלה מ-6 מיליארד שקל.

מהי קרן גידור, מה היתרונות והחסרונות בהשקעה בה ואילו סוגים של קרנות גידור יש? כל זאת ועוד במדריך הזה.

קרנות גידור

1. מהי קרן גידור?

ההגדרה הנוכחית של קרן גידור בישראל מגיעה מתקנות השקעות בנאמנות משנת 1994:

“תאגיד שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך הנסחרים בבורסה או בשוק מוסדר, קניה או יצירה של אופציות וחוזים עתידיים או מכירת ניירות ערך בחסר, והפקת רווחים משותפת מכל האמור, כאשר ההשקעה, הקניה, היצירה והמכירה בחסר כאמור, יכול שייעשו בשיעורים ובתנאים החורגים מהשיעורים ומתנאים המותרים לקרן נאמנות על פי החוק במדינה שבה הוקם התאגיד ולרבות אגד קרנות גידור”.

במילים פשוטות, קרן גידור היא כלי השקעה גמיש כמעט לחלוטין.

אם בהשקעה באפיקי השקעה אחרים מנהל ההשקעות כפוף למגבלות שונות (במה מותר ואסור להשקיע, מהי חשיפת המט”ח המינימאלית והמקסימאלית, כמה מינוף מותר לקרן לקחת, כמה מזומן היא יכולה להחזיק וכן הלאה), מנהל השקעות בקרן גידור יכול להשקיע בכל מה שעולה על רוחו, ובתנאי שנייר הערך נסחר בזירת מסחר מוסדרת ושמנהל הקרן אינו חורג מהסכם השותפות של הקרן.

קרנות גידור יכולות להשקיע במספר רב של מכשירים פיננסיים וביניהם מניות, אגרות חוב, מניות בכורה, אגרות חוב להמרה, אופציות, חוזים עתידיים, מטבעות, סחורות ועוד רבים אחרים..

מבין הנכסים שבהם משקיעים קרנות גידור ניתן לציין מניות, אגרות חוב, מניות בכורה, אגרות חוב להמרה, אופציות, חוזים עתידיים, מטבעות, סחורות ועוד המון מכשירים פיננסיים אחרים.

המבנה המשפטי של קרנות גידור

המבנה המשפטי של רוב קרנות הגידור הוא שותפות מוגבלת (Limited Partnership), המורכבת משותף כללי (General Partner) ומשותפים מוגבלים (Limited Partners).

השותף הכללי הוא גם מנהל הקרן והוא חברה בע”מ (שיכולה להיות מוחזקת על ידי מספר פרטים/יישויות).

השותפים המוגבלים הם משקיעים יחידים ומוסדיים ובהגדרה, הם אינם מעורבים כלל בניהול הקרן ואחריותם מוגבלת לסכום ההשקעה שלהם בלבד.

ההתקשרות בין השותף הכללי לשותפים המוגבלים מוגדרת בהסכם השותפות של הקרן. הסכם זה מגדיר בין השאר את התנאים לכניסה ויציאה של משקיעים, את מנגנון התשלום של המשקיעים למנהל הקרן, את ניירות הערך בהן הקרן יכולה להשקיע ועוד.

הבדל נוסף ומרכזי בין קרן גידור לאפיקי השקעה אחרים הוא מנגנון התשלום למנהל הקרן. אם באפיקי השקעה אחרים חברות הניהול גובות נתח מסוים מהכסף המנוהל, כלומר דמי ניהול, מנהלי קרנות גידור גובים גם דמי ניהול וגם דמי הצלחה, שמוגדרים כאחוזים מהרווחים שהם יוצרים למשקיעים.

2. מי מפקח על קרנות הגידור?

על פי חוק ניירות ערך, כל הצעת ניירות ערך לציבור מחייבת תשקיף. עם זאת, אם ההצעה מופנית לעד 35 ניצעים במהלך 12 חודשים, קיים פטור מפרסום תשקיף.

קרן גידור מוגבלת במספר הניצעים (הלא כשירים) שלה ולכן, אינה מחויבת בהגשת תשקיף. כלומר, קרן גידור אינה מפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך.

קיימים מספר מנגנונים שמטרתם להגן על משקיעים בקרנות גידור:

ראשית, קרן גידור מחויבת במינוי אדמיניסטרטור. האדמיניסטרטור הינו מורשה חתימה בחשבון הקרן, מפקח על כל כניסה ויציאה של כספים ממנה ומוודא כי אין תנועה של כספים שאינה נובעת מפעילויות טבעיות של הקרן (כניסה ויציאת משקיע, משיכת דמי ניהול ודמי הצלחה וכדומה).

האדמיניסטרטור גם משמש כנאמן מס, כלומר כנציג מס הכנסה לשם ההתחשבנות השנתית של כלל השותפים ושל מנהל הקרן. בפועל, האדמיניסטרטור הוא זה שמנכה מס במקור על רווחי המשקיעים בקרן.

בנוסף לכך, קרן גידור מחויבת במינוי רואה חשבון שמבצע ביקורת לקרן עצמה ולשותף הכללי ומוודא כי הדיווחים למשקיעים מדויקים ואמינים.

המלצות קריאה נוספות:

3. מי יכול להשקיע בקרנות גידור?

קרן גידור היא כלי השקעה המיועד ללקוחות כשירים ולעד 35 לקוחות לא כשירים (“ניצעים”) בשנה.

לקוח כשיר הוא יחיד המקיים את אחד המבחנים הבאים:

  1. השווי הכולל של הנכסים הנזילים (מזומנים, פיקדונות ונכסים פיננסיים וניירות ערך הנסחרים בבורסה) שבבעלותו עולה על 8 מיליון ש”ח.
  2. גובה הכנסתו השנתית, בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון ש”ח ליחיד או 1.8 מיליון ש”ח לתא משפחתי.
  3. השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 5 מיליון ש”ח וגובה הכנסתו השנתית, בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 600 אלף ש”ח ליחיד או 900 אלף ש”ח לתא משפחתי.

חברה מוגדרת לקוח כשיר במידה וכל בעלי מניותיה הם לקוחות כשירים לפי ההגדרה לעיל.

בפועל, גם לקוח שאינו עומד בהגדרת “לקוח כשיר” יכול להשקיע בקרן גידור ובתנאי שלמנהל הקרן נותר מקום ללקוחות לא כשירים.

עם זאת, קרנות גידור נוטות להגדיר סכום מינימאלי להשקעה של שותף מוגבל. בקרנות הגדולות, סכום זה יכול להגיע למיליון דולר. בקרנות קטנות וחדשות, הסכום יהיה לרוב נמוך יותר.

4. אילו סוגים של קרנות גידור קיימים?

למרות שקרנות גידור יכולות להשקיע כאמור במגוון רחב של נכסים, רובן המוחלט הן קרנות שמתמקדות בהשקעה במניות, כאשר חלק קטן יותר מהקרנות הן קרנות אג”ח וחלק קטן עוד יותר הן קרנות שמשקיעות בנכסים אחרים, דוגמת מט”ח, סחורות, מתכות ועוד.

האסטרטגיות המרכזיות שבהן נוקטות קרנות גידור הן:

א. קרנות לונג-שורט מניות

אסטרטגיה בה מנהל הקרן משקיע במניות מסוימות בפוזיציות לונג (מתוך ציפייה לעלייה בשווי חברה מסוימת) ובמניות אחרות בפוזיציות שורט (מתוך ציפייה לירידה בשווי חברה מסוימת). לרוב, השקעה בחברות תתבסס על ניתוח פונדמנטלי והיכרות מעמיקה של חברות.

זוהי האסטרטגיה המרכזית שבה נוקטות קרנות גידור בארץ ובעולם.

ב. קרנות מאקרו

אסטרטגיה בה מנהל הקרן בוחר נכסים מתוך השקפת עולם מאקרו כלכלית. מנהלי קרנות מאקרו יתמקדו בתהליכים מאקרו כלכליים עמוקים ויחפשו כלים פיננסים שיאפשרו להרוויח מהתליכים אלו.

כך, לשם המחשה, מנהל קרן מאקרו עשוי להקצות נכסים למטבע הפזו הארגנטינאי מתוך הערכה שהמדינה נמצאת בעיצומו של תהליך התאוששות כלכלית ולכן, הפזו עשוי להתחזק מול מטבעות אחרים בעולם.

ג. קרנות אקטיביסטיות ומצבים מיוחדים (Special Situation)

קרנות שמתמקדות בחברות שנמצאות במצבים מיוחדים, כמו חברות שנמצאות בעיצומו של תהליך רכישה (בצד הרוכש או הנרכש), שנמצאות בקשיי נזילות או בפשיטת רגל, חברות שנמצאות בעיצומו של תהליך התייעלות ועוד.

קרנות אקטיביסטיות נוטות לקנות נתח מרכזי בחברות ועל ידי כך, לקבל נציגות בדירקטוריון ולהניע תהליכים פנים ארגוניים מקיפים.

למשל, לשם המחשה, קרן אקטיביסטית יכולה לרכוש אחוזים מסוימים בחברה ולנסות לגרום לה להשתמש בקופת המזומנים הגדולה שלה על מנת להגדיל את הדיבידנד לבעלי המניות.

ד. קרן מבוססת אסטרטגיה כמותית

אסטרטגיה המבוססת על מסחר כמותי (Quantitative Trading), כלומר על מסחר בתכיפות גבוהה המסתמך על איתותים טכניים וכמותיים מהשוק.

באסטרטגיה זאת, הדגש הוא יותר על דפוסי מסחר ופחות על אלמנטים עסקיים של חברות.

5. מהם היתרונות בהשקעה בקרנות גידור?

  1. גמישות מוחלטת בניהול נכסי הקרן, ללא מגבלות תשקיפיות – המגבלות המינימליות על מנהלי קרנות הגידור מאפשרות להם להיחשף למגוון רחב של נכסים מתוך מטרה אחת – לייצר ערך למשקיעים.
    בכך, קרן גידור שונה למשל מקרן נאמנות, לה יש סיווג שמכתיב במידה רבה במה היא משקיעה – קרן אג”ח משקיעה רק באג”ח ולא תחזיק מניות בכלל, קרן 80/20 לא יכולה להחזיק יותר מ-20% מנכסיה במניות וכן הלאה.
  2. אין מגבלה על היקף המזומן בקרן – בניגוד לאפיקי השקעה אחרים, מנהלי קרנות גידור יכולים לבחור את היקף החשיפה לשוק בהתבסס על תפיסת הסיכון שלהם בכל רגע נתון.
    תיאורטית, הם יכולים להחזיק את נכסי הקרן במזומן בתקופות מסוימות ובתקופות אחרות, הם יכולים לקחת הלוואות, או מינוף, על מנת להשקיע יותר מ-100% מהנכסים שלהם.
  3. חפיפת אינטרסים בין מנהלי הקרן למשקיעים – השותף הכללי גובה אחוזים מהרווחים של המשקיעים (דמי הצלחה) ולכן, הוא בעל תמריץ ברור למקסם את תשואת הקרן.
    על פי רוב, השותף הכללי גם ישקיע נתח משמעותי מכספו הפרטי בקרן, מה שמגדיל את המוטיבציה ליצירת רווחים.
  4. מנהל הקרן מחויב באופן מלא ובלעדי לביצועיה – זאת בשונה מהמצב בקרנות נאמנות, בהן רוב חברות הניהול מחזיקות בכמה קרנות נאמנות בכל אפיק השקעה.
  5. קורלציה נמוכה עם נכסים אחרים – אחד היתרונות המרכזיים של קרנות הגידור הוא האפשרות לגוון את תיק ההשקעות ולהקטין את הקורלציה בין נכסים ומרכיבים שונים שלו.
    העובדה שקרנות אלו נוקטות באסטרטגיות גידור שמטרתן להניב תשואה תחת תנאי שוק שונים, מאפשרת לפזר סיכונים ולהקטין רמות סיכון כוללות בתיק ההשקעות.
    זאת הסיבה שמנהלי ההשקעות הגדולים בעולם מקצים חלק לא מבוטל מהתיק שלהם לקרנות אלטרנטיביות בכלל ולקרנות גידור בפרט.
  6. נטרול מסוים של אפקט העדר – קרן גידור היא אינה כלי שנזיל באופן יומי. חלק מהקרנות מספקות נזילות חודשית וחלק אחר מאפשר הוצאה של הכסף רק פעם ברבעון ואפילו פעם בשנה. מדיניות זו מקטינה את הנטייה של משקיעים למכור נכסים בזמן ירידות בשוק.
    כלומר, משקיע שמעוניין לפדות את השקעתו צריך להתריע על כך מראש ובכך, הוא לא לוחץ על מנהל הקרן למכור בזמן ספציפי. מנהל הקרן מקבל חלון הזדמנויות בו הוא יכול לבחור את התזמון המתאים למכירה.

6. מהם החסרונות בהשקעה בקרנות גידור?

  1. קרן גידור היא אינה כלי ההשקעה הזול ביותר מבין האלטרנטיבות – כאמור, מעבר לדמי הניהול, שנעים לרוב בטווח של 1-2%, קרנות גידור גם גובות דמי הצלחה, לרוב בשיעורים של 10-20% מהרווחים השנתיים.
    דמי ההצלחה מקטינים את הרווח הנקי בידי המשקיע, במיוחד כאשר הקרן מייצרת תשואות גבוהות.
  2. חסרון מיסויי – בתחום ההשקעות, ישנו יתרון ברור של דחיית תשלום מס, בשל אפקט הריבית-דריבית.
    בשל תקנות רשות המיסים בישראל, המס על הרווחים בקרנות גידור מנוכה במוקדם מבין מימוש או סוף שנה קלנדרית, זאת לעומת תשלום מס רק בעת מימוש באלטרנטיבות.
    בכך, סובלות קרנות הגידור מחסרון מובנה בהשוואה לאפיקים אחרים.
    בהיבט זה חשוב לציין כי עד לשנת 2019, המס על הרווחים בקרנות גידור היה 30%, גבוה ממס רווח ההון הרגיל (25%). רשות המיסים הורידה את מיסוי הרווחים בקרנות גידור ל-25%, כך שהחל מהשנה הן לא סובלות מחסרון גם בהיבט זה.
  3. נזילות ההשקעה בקרן גידור תלויה בהחלטת מנהלי הקרן – קרן גידור סובלת מנחיתות בהיבט הנזילות. נזילות ההשקעה היא כאמור חודשית, רבעונית ולעיתים אפילו שנתית, זאת לעומת נזילות יומית באפיקים אחרים.
    בנוסף, משיכת ההשקעה פחות מ-9 חודשים ממועד ההשקעה הראשונית גוררת מיסוי רווחים במדרגה מקסימלית.
  4. הוצאות שוטפות – משקיעי הקרן עשויים לשאת בהוצאות השוטפות שלה על שירותי אדמיניסטרציה, ביקורת חשבונאית וליווי משפטי.
    בקרנות גדולות, הוצאות אלו זניחות בהשפעתן על תשואת המשקיעים, אך בקרנות קטנות יחסית, השפעת הוצאות אלו עשויה להיות משמעותית ולפגוע בתשואת המשקיעים.
  5. משקיעי הקרן נושאים בעלויות הברוקראז’ שלה, כלומר בהוצאות הקנייה והמכירה של ניירות הערך בקרן. בחלק מאפיקי ההשקעה האחרים, הוצאות אלו משולמות על ידי החברה המנהלת ולא על ידי המשקיעים.
    עלויות הברוקראז’ פוגעות בתשואה נטו של המשקיעים, כשעוצמת ההשפעה תלויה מאוד בסגנון ההשקעה של מנהלי הקרן ובסוג הנכסים המוחזקים.

סיכום

לסיכום, קרנות גידור הן חלק משמעותי מעולם ההשקעות האלטרנטיביות. יש להן מספר יתרונות משמעותיים אך במקביל, הן גם סובלות מחסרונות מובנים. מומלץ להתחשב ביתרונות ובחסרונות אלה בתהליך בחינת ההשקעה.

כתב: ניר חצב

שימו לב: מדריך זה אינו מתיימר להוות ואינו מהווה הסבר מקיף וממצה לעניין קרנות גידור לסוגיהן, ואינו מהווה המלצה להשקעה בקרנות גידור, ככלל או בפרט, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות הבוחן את כדאיות ההשקעה בקרנות גידור על בסיס צרכי הלקוח. השקעה בקרנות גידור הינה בדרך כלל על בסיס השקעה פרטית ואינה בדרך של הצעה לציבור.

עוד באותו נושא:

כתיבת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות