הלוואה חוץ בנקאית הפכה בשנים האחרונות להיות אחד מסוגי ההלוואות הנפוצים ביותר בישראל. היקף ההלוואות החוץ בנקאיות בישראל מוערך בכ-100 מיליארד ש"ח (נכון לשנת 2015), סכום עצום, שהולך וגדל באופן עקבי.
גופים רבים משתתפים בחגיגת ההלוואות החוץ בנקאיות – חברות כרטיסי אשראי, חברות ביטוח, חברות רכב וחברות פרטיות. אך עם זאת קיימות להלוואה החוץ בנקאית גם לא מעט נקודות בעייתיות שחשוב להכיר, ושיכולות לעשות את ההבדל בין הלוואה המשפרת את איכות חיי הלווה, להלוואה המשבשת את חייו בצורה קשה לתיקון.
מה חשוב לדעת לפני שלוקחים הלוואה חוץ בנקאית, אילו תנאים ניתן לקבל בחברות השונות ואיך נזהרים מהלוואות חוץ בנקאיות "רעות"? כל זאת ועוד במדריך שלפניכם.
1. מהי הלוואה חוץ בנקאית?
הלוואה חוץ בנקאית היא, בפשטות, הלוואה הניתנת על ידי גורם שהוא אינו בנק.
אחת הפעילויות העיסקיות המרכזיות של הבנקים בישראל ובעולם היא מתן הלוואות ללקוחות פרטיים ועסקיים, ובישראל במשך עשרות שנים היו הבנקים המקור הכמעט בלעדי לקבלת הלוואות.
עם זאת, על פי החוק בישראל, כל גורם שיש ברשותו הון פנוי, גם אם אינו בנק, יכול לספק הלוואות לציבור הרחב או לקהל מוגדר, וכך הלך והתפתח סוג חדש של הלוואה – הלוואה חוץ בנקאית.
בין הגופים המספקים הלוואות חוץ בנקאיות ניתן למצוא את חברות כרטיסי האשראי, חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, חברות פרטיות וכן הלאה.
שוק ההלוואות החוץ בנקאיות נמצא בשנים האחרונות במגמת גידול, ומוערך בכ-15-20% מכלל שוק האשראי בישראל.
2. מהם ההבדלים המרכזיים בין הלוואה בנקאית והלוואה חוץ בנקאית?
ההבדל שני סוגי הלוואה בנקאית להלוואה חוץ בנקאית אינו רק בזהות הגורם שמספק את ההלוואה (בנק או לא-בנק), אלא גם במספר לא קטן של הבדלים חשובים נוספים במאפייני כל אחד מסוגי ההלוואות.
נסקור כאן את ההבדלים המרכזיים בין הלוואות בנקאיות להלוואות חוץ בנקאיות:
א. שיעור הריבית על ההלוואה
גובה הריבית על ההלוואה מתבסס בדרך כלל על רמת הסיכון המוערכת של ההלוואה והלווה, בעיני הגוף שנותן את ההלוואה: ככל שהסיכון המוערך גבוה יותר, כך הריבית תהיה גבוהה יותר.
מאחר ולבנקים הגדולים יש מידע רב על מצבם הכלכלי של חלק גדול מהלקוחות, יש להם יכולת טובה יותר להעריך את הסיכון בכל הלוואה והלוואה.
לעומת זאת, גורמים חוץ בנקאיים מספקים בדרך כלל הלוואות ללקוחות שמעולם לא פגשו, ושלגביהם אין להם מידע מפורט דיו, ובהתאם לכך, יכולתם להעריך את רמת הסיכון של הלווה וההלוואה מוגבלת למדי.
כדי להתמודד עם פער המידע הזה מוסיפים הגורמים החוץ בנקאיים "מרווח בטחון" המתבטא בשיעור ריבית גבוה יותר.
לפי נתוני צוות מחקר של כנסת ישראל הריבית הממוצעת על ההלוואות בישראל בחברות האשראי לדוגמא, הייתה גבוהה בכ-250% מהריבית הממוצעת בהלוואות בנקאיות.
ב. סכום ההלוואה המקסימלי
היקף ההלוואה שיכול ספק אשראי להעניק ללקוחותיו, תלוי בסך ההון הפנוי העומד לרשותו.
הבנקים הם מוסדות פיננסיים מסחריים, שפרט למתן אשראי, מספקים גם שירותי חיסכון ללקוחותיהם. כספי החיסכון שמוזרמים אל הבנק מלקוחותיו החוסכים, משמשים אותו למתן אשראי ללקוחותיו הלווים, מה שמאפשר לבנק לספק הלוואות כמעט בכל היקף ובכל סכום.
לעומת הבנקים, גורמים חוץ בנקאיים נשענים בדרך כלל על הון עצמי של משקיעים, או על הון שמצטבר ממכירת שירותים (למשל חברת ביטוח, המשתמשת בכספי הביטוח למתן הלוואות). הון זה מוגבל יותר בהיקפו, ולכן הלוואות חוץ בנקאיות תהיינה מוגבלות בדרך כלל לסכומי הלוואה נמוכים יותר מאשר בהלוואות בנקאיות.
מרבית חברות האשראי החוץ בנקאי מגבילות את סכום ההלוואה המקסימלי שניתן לקבל מהן לסכומים של 30,000-80,000 ש"ח להלוואה.
ג. תקופת ההלוואה
פרק הזמן להחזר ההלוואה, אף הוא מהווה חלק מרכזי וחשוב בסיכון שחל על הגוף שנותן את ההלוואה – ככל שתקופת ההלוואה תהיה ארוכה יותר, כך עולה הסיכון לחדלות פירעון מצד הלקוח.
בהתאם לכך, תקופת ההלוואה עבור הלוואה חוץ בנקאית תוגבל בדרך כלל לזמן קצר יותר מאשר הלוואה הניתנת על ידי בנק, ותנוע סביב 5-7 שנים לכל היותר.
ד. הבטחונות להלוואה
בטחונות הם אחת הדרכים היעילות בהן יכול הגוף המלווה להפחית את רמת הסיכון שבמתן ההלוואה. בנקים נוטים להקפיד מאוד על רמת בטחונות גבוהה, ואף מתנים את אישור ההלוואה בקיום בטחונות כדוגמת:
– משכון או שעבוד נכס לטובת הבנק.
– החתמת ערבים.
– יחס מינימלי בין ההון העצמי שעומד לרשות הלווה ובין גובה ההלוואה.
ספקי הלוואות חוץ בנקאיות, כחלק מהנכונות שלהם לספוג רמת סיכון גבוהה, אך יותר מכך, כחלק משאיפתם להציע אלטרנטיבה אמיתית ותחרותית מול הבנקים, מקפידים הרבה פחות בנושא הבטחונות.
ניתן בהחלט למצוא הלוואות חוץ בנקאיות שאינן מותנות כלל, או מותנות באופן חלקי, בקיום הון עצמי של הלווה, ולעיתים קרובות מתן ההלוואה החוץ בנקאית אינו מותנה במשכון או שעבוד נכס.
כך ניתן לומר, שבהיבט הבטחונות נחשבות ההלוואות החוץ בנקאיות לעדיפות על פני ההלוואות הבנקאיות, ועבור אנשים רבים שאין בידיהם להציע בטחונות כנדרש, מדובר בשיקול מרכזי.
ה. סיכום ביניים – ההבדלים בין הלוואה בנקאית להלוואה חוץ בנקאית
בסך הכל, ניתן לסכם ולומר כי הלוואות חוץ בנקאיות הן יקרות יותר, בסכומים קטנים יותר, וקצרות טווח יותר.
מצד שני הלוואות חוץ בנקאיות זמינות במקרים רבים לציבור רחב יותר, ובחלק מהמקרים הן אינן מותנות במתן בטחונות.
יחד עם זאת, הבדלים אלה אינם נכונים לגבי כל ההלוואות החוץ בנקאיות ואינם באים לידי ביטוי באותה עוצמה בקרב כל ספקי ההלוואות החוץ בנקאיות.
תנאי הלוואה מקופת גמל, קרן השתלמות, חברת ביטוח או מקום עבודה למשל, יהיו במקרים רבים דומים ואף טובים יותר מאלו של הלוואה בנקאית.
לעומת זאת, התנאים של הלוואה חוץ בנקאית הניתנת על ידי חברת מימון פרטית, חברות כרטיסי אשראי וכדומה יהיו בדרך כלל פחות אטרקטיביים מאשר בהלוואות בנקאיות.
בשלב הזה, עולה השאלה המתבקשת – מדוע בכלל לקחת הלוואה חוץ בנקאית אם התנאים שלה פחות טובים? על כך ועוד – בהמשך המדריך.
3. מהם השימושים הנפוצים להלוואות חוץ בנקאיות?
הסיבות ללקיחת הלוואה חוץ בנקאית, ומטרות ההלוואה משתנים מאדם לאדם, בהתאם למצבו הכלכלי, שאיפותיו ולנסיבות האישיות בהן הוא נמצא.
עם זאת, ניתן לומר באופן כללי שהלוואות חוץ בנקאיות הן הלוואות המיועדות בדרך כלל למטרה מוגדרת ונקודתית.
ככלל, ניתן לחלק את צרכי האשראי שלנו לשלושה סוגים מרכזיים – הלוואות למימון ההתנהלות השוטפת, הלוואות למימון עסקאות גדולות והלוואות למקרי חירום.
א. הלוואות למימון ההתנהלות השוטפת
הלוואות או אשראי, שניקח בדרך כלל מהבנק בו אנו מנהלים את חשבון העו"ש, לצורך ניהול ומימון שגרת חיינו, וכהשלמה לפערים הנובעים מהיחס בין ההכנסות וההוצאות שלנו.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-50% מהישראלים מגיעים כל שנה למצב של משיכת יתר (אוברדרפט) בבנק. הלוואה חוץ בנקאית, או הלוואה בנקאית, הן אמצעי די נפוץ להתמודדות עם מצב זמני של משיכת יתר.
בחלק מהמקרים קיים הגיון כלכלי לנטילת הלוואות חוץ בנקאיות למימון ההתנהלות השוטפת, בעיקר בגלל הריביות הגבוהות על האוברדרפט הנהוגות בבנקים, אך חשוב לזכור שנטילת הלוואות אינה פותרת את הצורך בביצוע מהלכים להגעה לאיזון כלכלי שוטף.
אם אתם מתכננים לקחת הלוואה חוץ בנקאית למימון חובות לבנקים או אוברדרפט, אנחנו ממליצים בחום לפנות לפני שלוקחים את ההלוואה לעמותת פעמונים, המסייעת למשפחות רבות לייצב את מצבם הכלכלי ולצאת ממעגל החובות.
ב. הלוואות למימון עסקאות גדולות
ההלוואות המיועדות למימון רכישות גדולות, או אירועים בעלי משמעות כלכלית גדולה, שאין ביכולתנו לממן על בסיס החסכונות או חשבונות העו"ש שלנו. לדוגמא:
– רכישת רכב.
– מימון לימודים.
– שיפוץ דירה.
– הפקת חתונה או בר מצווה.
– מימון רכישת ריהוט או מוצרים יקרים אחרים.
– כיסוי חוב נקודתי שנוצר בגין הוצאות גבוהות ובלתי צפויות.
ג. הלוואות למקרי חירום
הלוואות המיועדות לכסות הוצאות משמעותיות ובלתי צפויות, שאיננו יכולים לממן מהאמצעים העומדים לרשותנו. לדוגמא:
– טיפול רפואי יקר.
– תיקון מקיף ולא צפוי לרכב.
– תיקונים לא צפויים בדירה – נזקי צנרת, איטום גג ועוד.
4. למי כדאי לקחת הלוואה חוץ בנקאית?
ההחלטה לקחת הלוואה חוץ בנקאית יכולה להתקבל משיקולי ברירה – מקרים בהם אין ללווה ברירה אחרת פרט לערוץ החוץ בנקאי, או משיקולי כדאיות – מקרים בהם האופציה החוץ בנקאית פשוט כדאית יותר.
כלל האצבע הוא שככל שההלוואה קטנה יותר, נקודתית יותר ופתאומית יותר, כך יהיה כדאי יותר לקחת אותה בערוץ החוץ בנקאי.
מקרים לדוגמא בהם ייתכן שתהיה עדיפות להלוואה חוץ בנקאית על פני הלוואה בנקאית:
א. שמירה על אובליגו בנקאי – כאשר הלווה מעוניין לשמור על מסגרת האשראי שלו בבנק, אם משיקולים עסקיים ואם כדי להבטיח את היכולת לקחת הלוואות עתידיות למטרות גדולות וחשובות יותר.
ב. היעדר בטחונות – כאשר הבנק דורש בטחונות גבוהים מדי ביחס לגובה ותנאי ההלוואה, והלווה לא מעוניין או לא יכול לעמוד בדרישות אלה.
ג. היעדר הון עצמי – כאשר שיעור המימון המוצע על ידי הבנק ביחס להון העצמי של הלווה, אינו מכסה את סכום הכסף הנדרש ללווה.
ד. פערי ריבית – כאשר הריבית על ההלוואה החוץ בנקאית נמוכה יותר מהריבית על האוברדראפט או אפילו על הלוואה בתנאים שמציע הבנק.
ה. אין ברירה – כאשר הבנק, מכל סיבה שהיא, אינו מאשר את ההלוואה.
5. מתי לא מומלץ לקחת הלוואה חוץ בנקאית?
על אף שהיא מהווה פתרון אפקטיבי ללווים רבים, ישנם מספר מצבים בהם לא מומלץ לקחת הלוואה חוץ בנקאית:
א. כשזה מסוכן מדי – חלק מהגופים הנותנים הלוואות חוץ בנקאיות עלולים לנקוט באמצעים מפוקפקים להבטחת כספם. גופים אלה, המוגדרים בדרך כלל תחת המונח "השוק האפור", מאופיינים בריבית גבוהה מאוד במקרים של חוסר עמידה בהחזרי ההלוואה, ובשיטות שהן על גבול הפלילי לגביית כספים.
מגופים אלה, כמובן, לא מומלץ לקחת הלוואה, גם אם המצב הכלכלי אינו מזהיר.
ב. לצרכי מימון שוטף – הלוואה חוץ בנקאית ובכלל, אינה מומלצת לצורך מימון הגרעון הקבוע בין ההכנסות וההוצאות השוטפות.
במצב כזה, הכספים המתקבלים מההלוואה הנוספת נעלמים במהירות בעובר ושב, ואילו החזרי ההלוואה גורמים להרעה בתזרים החודשי, ועלולה להחמיר את המצב ולהכניס את הלווה למעגל חובות בעייתי.
ג. כשיש אלטרנטיבה טובה יותר – כל זמן שניתן לקבל הלוואה בנקאית בתנאים טובים יותר, שווה לשקול בחיוב לקחת הלוואה בנקאית ולא הלוואה חוץ בנקאית.
מומלץ גם להכיר את האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית, עמותה המעניקה כבר 26 שנים הלוואות לישראלים ממגוון שכבות האוכלוסייה, ללא ריבית, במטרה "לעזור להם לעזור לעצמם".
לקבלת הלוואה בתנאים הטובים ביותר בארץ מלאו פרטים:
6. השוואת הלוואות חוץ בנקאיות
הלוואה חוץ בנקאית ניתן לקבל מכל מוסד פיננסי או חברה פרטית, המציעים שירותי אשראי למטרות פרטיות או עסקיות.
חשוב להכיר שהחל מחודש אוקטובר 2017, נכנס לתוקף חוק אשראי הוגן המגדיר שיעור ריבית מקסימלי שניתן לגבות בהלוואות בישראל, ומחושב לפי – ריבית בנק ישראל (0.1% נכון ל-2017) + 15% להלוואות לטווח של יותר מ-3 חודשים, וריבית בנק ישראל + 20% להלוואות לטווח קצר של עד 3 חודשים.
בין הגופים והתנאים שניתן למצוא בשוק ההלוואות החוץ בנקאיות (התנאים המפורטים מבוססים על מידע מאתרי החברות – ייתכנו שינויים ואי דיוקים):
| סוג הלוואה | חברה | קהל יעד | סכום הלוואה מקסימלי | תקופת הלוואה מקסימלית | טווח ריביות | עמלות נוספות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| הלוואה מקרן השתלמות | כל החברות | בעלי קרן השתלמות | 80% מסכום החיסכון בקרן השתלמות נזילה 50% מסכום החיסכון בקרן השתלמות לא נזילה | 7 שנים | 1.1%-3.1% | אין |
| הלוואה מקופת גמל | כל החברות | בעלי קופת גמל | 80% מסכום החיסכון בקופת גמל נזילה 30% מסכום החיסכון בקופת גמל לא נזילה | 7 שנים | 1.1%-3.1% | אין |
| הלוואה מקופת גמל להשקעה | מגדל, מיטב דש, מנורה מבטחים, אי בי אי | בעלי קופת גמל להשקעה | 80% מסכום החיסכון בקופת הגמל להשקעה | 7 שנים | 1.1%-3.1% | אין |
| הלוואה מקרן פנסיה | כל החברות | בעלי קרן פנסיה | 30%-28% מרכיב התגמולים | 5-7 שנים | 2.5%-9% | אין |
| הלוואה מעמותה | האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית | רוב אזרחי מדינת ישראל | 30,000 | 5 שנים | ללא ריבית! | אין |
| הלוואה מחברת אשראי | ויזה כאל | כלל לקוחות הבנקים וכרטיסי האשראי | 50,000 | 5 שנים | 4.5%-16.5% | דמי טיפול בפרעון מוקדם |
| הלוואה מחברת אשראי | ויזה כאל | לקוחות ויזה כאל | 28,000 | 4 שנים | 5.5%-11.5% | דמי טיפול בפרעון מוקדם |
| הלוואה מחברת אשראי | ויזה כאל | מצטרפים חדשים לכרטיס האשראי | 5,000 | 1 שנה | 0% | דמי טיפול בפרעון מוקדם |
| הלוואה מחברת אשראי | לאומי קארד | כלל לקוחות הבנקים וכרטיסי האשראי | 60,000 | 5 שנים | לא פורסם | אין |
| הלוואה מחברת אשראי | לאומי קארד | לקוחות לאומי קארד | 50,000 | 4 שנים | לא פורסם | אין |
| הלוואה מחברת אשראי | ישראכרט | כלל לקוחות הבנקים וכרטיסי האשראי | 50,000 | 5 שנים | 4%-11% | אין |
| הלוואה מחברת אשראי | ישראכרט | לקוחות ישראכרט | 30,000 | 4 שנים | 4%-11% | אין |
| חברה פרטית | מימון ישיר | כללי | 80,000 | 5 שנים | לא פורסם | עמלת הקמה, דמי פתיחת תיק, דמי גביה, דמי טיפול בפרעון מוקדם |
| חברה פרטית | כללי | 80,000 | 5 שנים | לא פורסם | עמלת הקמה, דמי פתיחת תיק, דמי גביה, דמי טיפול בפרעון מוקדם |
|
| הלוואות חברתיות | בלנדר (blender) | כללי | 50,000 | 3 שנים | 4.5%-7.5% | יש |
| הלוואות חברתיות | מיטב דש הלוואות (לשעבר eloan) | כללי | 60,000 | 5 שנים | 3.6%-12.95% | יש |
| הלוואות חברתיות | טריא (TARYA) | כללי | בהתאם למאפייני הלווה | 5 שנים | 4%-10.3% | אין |
בחלק מהחברות קיימים מסלולים ייעודיים לעסקים ולמטרות שונות, בהם ניתן לקחת הלוואות גדולות יותר בכפוף לבדיקת נאותות ובטחונות מתאימים.
בנוסף, מעבר לערוצים אלה ניתן לקבל הלוואה חוץ בנקאית גם ממקום העבודה, ומקרנות סיוע פרטיות וציבוריות. הריביות בהלוואות מסוג זה יהיו בדרך כלל בריבית נמוכה ואף אפסית, אך קבלת ההלוואות כפופה לקריטריונים מוגדרים בהם על הלווה לעמוד.
7. למה חשוב לשים לב כשלוקחים הלוואה חוץ בנקאית, וממה להיזהר?
בדיוק כפי שגופי אשראי חוץ בנקאיים אינם מכירים את מבקשי האשראי הפונים אליהם, כך גם אנו כמבקשי אשראי לא תמיד יודעים מול מי אנחנו עומדים כאשר אנו פונים לקבלת הלוואה מגורם חוץ בנקאי.
בהנחה שבחנתם את ההיבטים הצרכניים ובחרתם במקור האשראי המתאים ביותר מבחינת גובה הריבית, תקופת ההחזר, גובה ההלוואה והבטחונות, חשוב מאוד לבחון את שני האלמנטים הבאים:
א. מוניטין
בהיבט המוניטין, הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שלא מדובר בגורם מפוקפק או עברייני. כדאי לבחון את מידת ההיכרות של הציבור עם אותו גורם, אזכורים שלו בתקשורת ואפילו ההכרה של אותו גורם כספק אשראי מוכר על ידי משרד האוצר.
ב. הסכם הלוואה
חשוב לוודא כי ההסכם אינו כולל סעיפים חריגים או בלתי הוגנים, שיכולים לסבך את הלווה בהמשך הדרך.
מאחר ומהרגע שבו הועברו אליכם כספי ההלוואה, הסיכון עובר אל המלווה באופן בלעדי, ההסכם עליו חתמתם הוא הגורם היחיד שעלול ליצור עבורכם סיכון מיותר. בדקו את ההסכם בצורה מוקפדת, מעבר לזו שאתם בוחנים הסכם עם הבנק.
סיכום
לסיכום, הלוואה חוץ בנקאית היא חלופה חשובה וחיונית עבור לקוחות רבים, ובלא מעט מקרים יכולה להיות אטרקטיבית ועדיפה על פני הערוץ הבנקאי.
הלוואות חוץ בנקאיות מתאימות במיוחד להלוואות נקודתיות עם מטרה מאוד מוגדרת, למקרים בהם אתם נזקקים להלוואה קטנה יחסית באופן פתאומי ובלתי צפוי, ובמיוחד אם הבנק דורש בטחונות מוגזמים או שאינו מאשר כלל את בקשתכם להלוואה.
בנטילת הלוואה בנקאית, חשוב לבחון את ההיבטים הצרכניים ולהשוות בין התנאים המוצעים, וכן להעניק תשומת לב מיוחדת לנושא מוניטין המלווה והסכם ההלוואה.
