האם כדאי להפקיד לקרן השתלמות מעבר לתקרת ההפקדה? חישוב מספרי

מרוויחים יותר מ-15,712 ש"ח בחודש ומתלבטים אם לבקש מהמעסיק להפקיד עבורכם לקרן השתלמות גם מעבר לתקרת ההפקדה? אנחנו ננסה לעזור לכם בקבלת ההחלטה.

למדריך תקרות ההפקדה לקרן השתלמות – לחצו כאן.

מהי תקרת ההפקדה המוטבת למס לקרן השתלמות לעובד שכיר?

תקרת ההפקדה לקרן השתלמות אשר עבורה מקבלים הטבות מס בשלב הפקדת ומשיכת הכספים עומדת על 15,712 ש"ח (נכון לשנת 2019), או 10% מהשכר, לפי הנמוך מביניהם.

בכל הקשור להפקדות לקרנות השתלמות, אפשר לחלק את המעסיקים השונים ל-3:

1. מעסיקים שלא מפקידים עבור העובדים שלהם לקרן השתלמות.
2. מעסיקים שמפקידים עבור כלל העובדים רק עד תקרת ההפקדה המעניקה הטבות מס (שכר חודשי של 15,712 ש"ח בשנת 2019), ללא קשר לשכר בפועל.
3. מעסיקים שמפקידים עבור חלק או כל העובדים שלהם בהתאם לשכר בפועל, גם אם הוא גבוה מתקרת השכר המקנה הטבות מס (שכר גבוה מ-15,712 ש"ח).

מה המשמעות של הפקדה מעל התקרה שנותנת הטבות מס?

שכיר בעל הכנסה הגבוהה מ-15,712 ש"ח בחודש, שהמעסיק שלו מפקיד עבורו לקרן השתלמות עבור כל השכר, ישלם מס וביטוח לאומי על סכום ההפקדה שמעל התקרה.

כלומר, שכיר ששכרו הוא 16,712 ש"ח בחודש (לדוגמא), והמעסיק מפקיד עבורו לקרן השתלמות 1,671 ש"ח בחודש, ישלם מס הכנסה וביטוח לאומי על ההפקדה שמעל התקרה – בסך 100 ש"ח.

גובה המס שישלם השכיר יהיה בהתאם למס השולי שלו, ויכול לנוע בין 20%-50%.

בנוסף, בעת משיכת הכספים, ישלם השכיר מס רווח הון בגובה של 25%, בגין כל הרווחים שנצברו בקרן ההשתלמות עבור סכומי ההפקדה שמעל התקרה (100 ש"ח במקרה שבדוגמא).

הפקדה עד התקרה או הפקדה מעל התקרה – מה עדיף?

חלק מהמעסיקים מאפשרים לעובדים בעלי שכר גבוה, לבחור האם להפקיד עבורם לקרן השתלמות עד תקרת ההפקדה שנותנת הטבות מס, או מעל תקרת ההפקדה.

מה המשמעויות של כל אחת מהחלופות?

דוגמא 1 – עובד עם שכר של 20,000 ש"ח

כפי שניתן לראות בדוגמא זו, הפקדות לפי כל השכר יגדילו את סכום ההפקדה החודשית לקרן השתלמות ב-429 ש"ח בחודש, מתוכם, 322 ש"ח על חשבון המעסיק.

ההכנסה נטו של העובד, תקטן פעמיים:

1. ב-107 ש"ח בגין ההפקדה הנוספת שלו לקרן ההשתלמות.
2. בכ-150 ש"ח בגין תשלומים למס הכנסה וביטוח לאומי עבור הפקדת המעסיק שמעל התקרה (סכום מוערך, המשתנה מעובד לעובד בהתאם לנקודות הזיכוי ופרמטרים נוספים).

ניתן לראות שהרווח הכספי מהגדלת ההפקדות לקרן ההשתלמות גדול יותר משמעותית מהקיטון בשכר נטו, ולכן מבחינה כלכלית – הבחירה הנכונה היא הגדלת ההפקדות גם מעבר לתקרה המוטבת.

דוגמא 2 – עובד עם שכר של 30,000 ש"ח

בדוגמא 2, הפקדות לפי כל השכר יגדילו את סכום ההפקדה החודשית לקרן השתלמות בכ-1,429 ש"ח בחודש, מתוכם, 1,072 ש"ח על חשבון המעסיק.

ההכנסה נטו של העובד, תקטן פעמיים:

1. ב-357 ש"ח בגין ההפקדה הנוספת שלו לקרן ההשתלמות.
2. בכ-500 ש"ח בגין תשלומים למס הכנסה וביטוח לאומי עבור הפקדת המעסיק שמעל התקרה (סכום מוערך, המשתנה מעובד לעובד בהתאם לנקודות הזיכוי ופרמטרים נוספים).

ניתן לראות שגם במקרה הזה, הרווח הכספי מהגדלת ההפקדות לקרן ההשתלמות גדול יותר מהקיטון בשכר נטו, ולכן מבחינה כלכלית – הבחירה הנכונה היא הגדלת ההפקדות גם מעבר לתקרה המוטבת.

הפקדה מעל התקרה או תוספת למשכורת – מה עדיף?

חלק מהמעסיקים מאפשרים לעובדים עם שכר גבוה לבחור בין הפקדה לקרן השתלמות בגין כל השכר, או תוספת של אותו הסכום למשכורת.

כאן השאלה כבר אינה כלכלית – חבות המס זהה.

התשובה לשאלה הזו היא אישית, ונוגעת בעיקר להעדפה האישית של החוסך – להגדיל את ההכנסה נטו היום, או את החיסכון העתידי.

כאשר מקבלים את ההחלטה הזו, חשוב לזכור את ההשפעה של גובה "ההכנסה הפנויה" על ההוצאות השוטפות. במקרים רבים כל תוספת לנטו "נשאבת" מהר מאוד לטובת צריכה יומיומית, שאינה משפרת באופן מהותי את רמת החיים של העובד או משפחתו.

הגדלת ההפקדות לקרן השתלמות, לעומת זאת, יכולה ליצור סכום חיסכון משמעותי בעתיד, בזכות התשואות של מנהלי קרן ההשתלמות והאפקט החזק של הריבית דריבית.

מצד שני, אם הגידול בנטו מיועד להשקעה מסוג אחר (לדוגמא נדל"ן, השקעות אלטרנטיביות וכו'), יכול להיות בכך היגיון כלכלי, כשהמטרה היא הגדלת פיזור הסיכונים של תיק ההשקעות הכולל של העובד.