סעיף 125 ד' לפקודת מס הכנסה (שנקרא לעתים בטעות "תיקון 125 ד' "), נחקק בשנת 2003 במטרה למנוע פגיעה באוכלוסיית הגמלאים בישראל, עם כניסתו לתוקף של מס רווחי ההון על תכניות החיסכון בבנקים.
כך, במתכוון או שלא במתכוון, יצרה הכנסת "פרצת מיסוי" אטרקטיבית למדי, הרלוונטית לציבור רחב מאוד של חוסכים מבוגרים מכל שכבות האוכלוסייה.
סעיף 125 ד', בדומה ל"בן הדוד" שלו – תיקון 190, קובע הטבות מס בעת משיכת כספי חיסכון, אך בניגוד לתיקון 190 המתמקד בכספים המופקדים בקופות גמל, סעיף 125 ד' נוגע דווקא לתכניות החיסכון והפיקדונות בבנקים ולפוליסות החיסכון של חברות הביטוח.
1. מה זה סעיף 125 ד' ואיך הוא קשור להשקעות?
סעיף 125 ד' לפקודת מס ההכנסה הוא סעיף קצר יחסית, אז נביא אותו קודם כל כלשונו (ומי שאינו חובב את שפתם של פקידי המס מוזמן כמובן לעבור להסבר הידידותי יותר בסעיף הבא).
125ד. (א) בסעיף זה –
"המועד הקובע" – יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003);
"התקרה המוטבת" – סכום של 62,160 שקלים חדשים לשנה (נכון לשנת 2018 – כל הסכומים בסעיף 125 ד' מתעדכנים אחת לשנה).
"ריבית" – ריבית המשתלמת על פיקדון בתאגיד בנקאי או על תכנית חיסכון.
(ב) יחיד שהכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס לא עלתה על התקרה המוטבת, זכאי לניכוי בסך של 9,720 שקלים חדשים (נכון לשנת 2018) (בסעיף זה – הניכוי המותר) מהכנסתו החייבת מריבית, אך לא יותר מכלל הכנסתו מריבית;
ואולם אם עלתה הכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס על התקרה המוטבת, יהיה זכאי לניכוי מתואם;
לענין זה, "ניכוי מתואם" – הניכוי המותר, לאחר שהופחת ממנו הסכום שבו עלתה הכנסתו החייבת בשנת המס של היחיד ושל בן זוגו, על התקרה המוטבת.
(ג) (1) יחיד שבשנת המס הגיעו הוא או בן זוגו לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף קטן זה – גיל פרישת חובה), ובמועד הקובע מלאו לאחד מהם 55 שנים, זכאי לניכוי בסך של 13,320 שקלים חדשים (נכון לשנת 2018) מהכנסתו מריבית, אך לא יותר מכלל הכנסתו מריבית.
(2) יחיד שבשנת המס הגיעו הוא ובן זוגו לגיל פרישת חובה, ובמועד הקובע מלאו להם 55 שנים, זכאי, במקום הניכוי כאמור בפסקה (1), לניכוי בסך של 16,320 שקלים חדשים (נכון לשנת 2018) מהכנסתו מריבית, אך לא יותר מכלל הכנסתו מריבית.
2. סעיף 125 ד' – הסבר ידידותי
בשורה התחתונה קובע סעיף 125 ד' פטור ממס רווח הון (או במלים אחרות – פטור ממס על ריבית) לגמלאים. נסביר כאן מי זכאי להטבה ומהי בדיוק:
א. מי זכאי להטבת המס לפי סעיף 125 ד'?
הטבות המס לפי סעיף 125 ד' תקפות לכל מי שנולד לפני ה-1.1.1948 באופן הבא:
- כל אדם אשר הוא או בת זוגתו נולדו לפני 1.1.1948, זכאי להטבת מס ליחיד.
- במידה ושני בני הזוג יחד נולדו לפני 1.1.1948, הם זכאים להטבת מס לזוג.
ב. מה גובה הטבה המס?
גובה הטבת המס מתעדכנת אחת לשנה, והיא עומדת בשנת 2018 על 13,320 ש"ח להטבת מס ליחיד, ועל 16,320 ש"ח להטבת מס לזוג.
ג. לאילו מוצרי חיסכון רלוונטית הטבת המס לפי סעיף 125 ד'?
סעיף 125 ד' מתייחס אך ורק לתכניות חיסכון ופיקדונות בנקאיים, ולפוליסות החיסכון של חברות הביטוח.
השקעה עצמאית או באמצעות מנהל תיקים במניות, אג"ח, קרנות נאמנות ותעודות סל, חיסכון באמצעות קופת גמל להשקעה, או השקעה בקרנות נדל"ן וגידור אינם כלולים במסגרת סעיף 125 ד'.
ד. איך מממשים את הטבת המס לפי 125 ד'?
אנחנו משלמים מס רווח הון בכל פעם שאנחנו מוכרים נייר ערך, או שאנחנו מושכים את כספנו ממוצרי החיסכון למיניהם.
מס רווחי הון הקבוע היום בישראל עומד על 25% מהרווח הריאלי (כלומר – רווח בניכוי האינפלציה) בעת מכירת רוב ניירות הערך ומוצרי החיסכון, או 15% מהרווח הריאלי בעת מכירת איגרת חוב או הלוואה, שאינם צמודים למדד.
תשלום מס רווחי ההון מתבצע באופן אוטומטי עם משיכת כספים מתכנית חיסכון בנקאית או פוליסת חיסכון של חברת הביטוח.
לאחר תשלום המס, יש להגיש בקשה להחזר מס מפקיד השומה בסניף מס הכנסה הקרוב למקום המגורים, בצירוף אישור תשלום המס שקיבלתם מהבנק או מחברת הביטוח.
ה. והגענו לשלב "הטריקים" – מכירה רעיונית של פוליסות חיסכון
הטבת המס לפי סעיף 125 ד' היא הטבה שנתית, כך שאם לא מממשים אותה בשנה מסוימת לא ניתן להעביר אותה לשנה הבאה.
אבל מה עושים אם לא רוצים למשוך את הכספים מפוליסת החיסכון שלכם, אבל כן רוצים ליהנות מהטבת המס?
אפשר לעשות את זה באמצעות "משיכה רעיונית" של הכסף. כלומר – משיכה של הכסף "על הנייר", כאשר בפועל הכסף נשאר בפוליסת החיסכון ולא חוזר לחשבון הבנק של הלקוח.
משיכה כזו מתבצעת לאחר הגשת בקשה מיוחדת של הלקוח לחברת הביטוח. חברת הביטוח מבצעת פעולת משיכה רישומית ומנכה מסך החיסכון את מס רווחי ההון בגין אותם הרווחים שנצברו עד כה בפוליסה.
יתרת החיסכון ממשיכה להיות מנוהלת באותו מסלול ההשקעה שבו הייתה לפני בקשת המשיכה הרעיונית.
לאחר ביצוע המשיכה הרעיונית, מגישים את אישורי המס שקיבלנו מחברת הביטוח לפקיד השומה, והוא מעביר את ההוראה לביצוע החזר כספי לחשבונו החוסך (עניין של מספר שבועות עד לקבלת התשלום בדרך כלל).
כעת ניתן להפקיד את הכספים בחזרה לפוליסת החיסכון, כאשר הם נקיים מחבות מס רווחי הון.
3. סעיף 125 ד' מול תיקון 190 – מה עדיף?
נעשה כאן השוואה קצרה בין חיסכון בפוליסת חיסכון וניצול של הטבות המס לפי סעיף 125 ד', וחיסכון בקופת גמל וניצול של הטבות מס לפי תיקון 190 (וניתן לקרוא עוד על תיקון 190 במדריך שלנו).
א. יתרונות תיקון 190
- תיקון 190 מאפשר פטור מלא ממס רווח הון אם מושכים את כספי החיסכון כקצבה.
- לפי תיקון 190 ניתן למשוך את הכספים בצורה הונית ולשלם רק 15% מהרווח הנומינלי (במקום 25% מהרווח הריאלי). בסכומי חיסכון ורווח גדולים, ובסביבת אינפלציה נמוכה, ההטבה הזו יכולה להיות משמעותית הרבה יותר מהפטור במס רווח הון לפי סעיף 125 ד'.
ב. יתרונות סעיף 125 ד'
- בעת משיכת כספים בצורה הונית מקופת גמל לפי תיקון 190, יש צורך להשאיר בקופת הגמל סכום של כ-34 אלף ש"ח, אותו ניתן למשוך רק באישור של פקיד שומה. הטבת המס של סעיף 125 ד' אינה מותנית בדבר מעין זה וניתן למשוך את הכספים באופן מלא.
- חוסכים שאינם מקבלים קצבה אינם יכולים למשוך את הכספים במסגרת תיקון 190, ואילו בפוליסת חיסכון לפי סעיף 125 ד' הכספים נזילים לחלוטין.
סיכום
סעיף 125 ד' מאפשר לגמלאים אשר נולדו לפני ה-1.1.1948 להקטין את תשלומי מס רווחי ההון שלהם לאורך השנים בצורה די משמעותית.
חוסכים בגילאים המתאימים, שאינם מקבלים עדיין קצבה, או שמעוניינים לגוון את אפיקי ההשקעה שלהם באמצעות פוליסות החיסכון של חברות הביטוח, יכולים לנצל את הטבת המס הזו, לשלם פחות מיסים ולהגדיל את החיסכון האישי שלהם.
[contact-form-7 id="24050" title="סעיף 125 ד – הצעה – עמוד" title="מוצרי חיסכון פיננסיים – הצעה – וידג'ט" html_class="leads-page-form"]
